כיב קרנית 

כל פגיעה בשכבה החיצונית של העין, כלומר בקרנית עלולה להוביל לפצע (התכייבות)- "כיב קרנית") הסיבות הנפוצות במרבית גזעי הכלבים:
טראומה- פגיעה בעין, שריטה מחתול, חפצים חדים וכיו"ב.
כוויה- חומר ריסוס, תכשירים כימיים ובעיקר הבסיסיים.(בעיקר אקונומיקה).
גופים זרים- קוצים, מלענים (שיבולת שועל), שבבי עץ , ציפורן של חתול.
זיהומים- דלקות זיהומיות בעיקר ממקור חיידקי (כלבים) ויראלי (בדגש על הרפס ?בחתולים).
עין יבשה - סיבה נוספת ושכיחה בעיקר בכלבים (ראה פירוט- http://www.regevet.com/article.asp?id=232 )

בנוסף לסיבות הללו בגזעים פחוסי אף כפקינז, פג, בולדוג צרפתי ואף בוקסר קיימת נטייה גבוהה יותר לפתח כיבים בשל מבנה העין החשוף יותר למפגעים חיצוניים ובעיות עפעפיים רבות יותר. גזע נוסף הדורש תשומת לב מרבית הוא השאר פיי וזאת בשל קפלי העור הרבים אשר עלולים ליצור גירוי מתמשך בקרנית.

הסיבות השכיחות בחתולים :
סיבות זיהומיות, בדגש על וירוס הרפס ( ראה פירוט אודות הרפס של חתולים) ההרפס פוגע ישירות בעין עד לכדי עיוורון.
סיבות הקשורות בצורת הפנים - גזעים בעלי מבנה פנים פחוס, כהימליה ופרסי.

אופי הכיב שונה ממקרה למקרה וכך גם סיכויי ההחלמה. כיב שטחי לעומת כיב עמוק, כיב גדול לעומת כיב קטן, כיב מזוהם לעומת כיב סטרילי וכיוצא באלה.
ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה גבוהים יותר .

אבחון

בבית:


סימנים : הקרנית רגישה פי 4 לכאב מאשר העור ולכן פצע בקרנית כואב פי כמה וכמה מפצעים רגילים. לכן הסימן הראשון והבולט ביותר הוא חיה עם עין עצומה בגלל כאב חריף. רגישות לאור חזק, לעיתים מלווה באפטיות כללית, קרי חוסר תיאבון, דיכאון, עצבנות וכיו"ב.

הפגיעה בעין , לרוב מאופיינת בתהליך דלקתי במסגרתו העין נראית אדומה, בד"כ רק עין אחת (בניגוד לדלקת "פשוטה" אשר במרבית המקרים נראית בשתי העיניים). הפרשה מוגברת מהעין שקופה בהתחלה ומהר מאוד מזדהמת והופכת למוגלתית. בשלב זה קיימת אפשרות שהחיה תנסה לגרד באזור הכואב ובכך להחריף משמעותית את הפגיעה ע"י גירוד ו/או שפשוף, לעיתים עד כדי איבוד העין.


במרפאה :

בהתבסס על היסטוריה מקיפה, ועל פי תיאורכם נבצע מספר בדיקות:

בדיקה גופנית מלאה : כדי להעריך את המצב הגופני הכללי, האם הבעיה בעין היא בין היתר ביטוי של מצב כללי ירוד או שהבעיה ממוקדת רק לעין.

בדיקת מעטפת העין : ובכלל זה - מבנה ותקינות העפעפיים, כיוון צמיחת ריסים, קפלי עור סמוכים, הפתחים המובילים לצנרת ניקוז הדמעות , לחמית העין וכיו"ב.

צביעת פלורסצאין : צבע בעל תכונות פלורסצנטיות, לא רעיל, לא כואב, הנצמד לאזורים מכוייבים שעל גבי הקרנית. באמצעותו ניתן להבין את פיזור הכיב, גודלו, עומקו ולהתרשם מתקינות מסך הדמעות (http://www.regevet.com/article.asp?id=232 )

צביעת פלורסצאין חיובית -

מדידת קצב יצור הדמעות (בדיקת שירמר) : בכלבים - כדי לשלול רקע של עין יבשה.

בדיקת לחץ תוך עיני - רק במקרים בהם האישון מורחב, העין בולטת החוצה ואדומה- יש לשלול עליה של לחץ תוך עיני גבוה (גלאוקומה).

טיפול

הטיפול נחלק לטיפול תרופתי במקרים בהם הכיב שטחי וקיימת אפשרות זמינה לטיפול בחיה ולטיפול כירורגי.

טיפול תרופתי:
אנטיביוטיקה- כיסוי אנטיביוטי מקומי בעין, לעיתים בדלקות חריפות, שילוב של אנטיביוטיקה דרך הפה. בחירת האנטיביוטיקה נגזרת מאופי הכיב וכך גם תדירותה.

וולטרן- טיפות עיניים - טיפול מקומי בתדירות של כ-3 פעמים ביום על מנת למנוע כאב.

אטרופין-טיפות עיניים - בעיקר בכיבים עמוקים כדי לטפל בכאב ובנוסף האטרופין מונע תהליכים נוספים (מרחיב את האישון ובכך מונע הדבקות של קשתית העין לקרנית).תדירות הטיפול בהתאם למאפיני הכיב.

טיפות סרום - בדם קיימים פקטורים האחראים להחלמה מהירה ולכן ניקח דם מהחיה ונפיק את ה"סרום". יש מחקרים המבססים חד משמעית את הקביעה כי קצה החלמת כיב מהיר יותר עם שימוש ב"סרום". תדירות הטיפול היא כל 4 שעות.

תרופות נוספות
ציקלוספורין/ אופטימיון- באם הרקע לכיב מקורו בתסמונת העין היבשה.

זובירקס - (בחתולים) בעבר היה חלק מהכיסוי הטיפולי בהרפס של חתולים אך נמצא לאחרונה כי יעילות הטיפול נמוכה מאוד אם בכלל (פי 4000 נמוך מיעילותו הנמוכה בלאו הכי באנשים).

אינטרפרון-טיפות עיניים -(בחתולים) טיפול מקומי בעין- יעילות שנויה במחלוקת - עדיין אין מחקרים חד משמעיים המראים שיפור משמעותי בקבוצות חתולים שטופלו באמצעות החומר.

ליזין - כדורים- טיפול דרך הפה- אחד התרופות הבודדות בשוק התרופות בארץ שנמצא כיעיל בטיפול בהרפס, החומר ניתן בטבליות או בקפסולות של 250/500 מ"ג/קפסולה.

טיפול כירורגי

הטיפול נגזר מתנאי הכיב ומטרתו למנוע המשך פגיעה בעין ו/או "הצלת" העין. במרבית המקרים נבצע "רטייה" flap באמצעות חלק מלחמית העין או לחלופין העפעף השלישי. פרטים נוספים יוסברו באם המצב יחייב זאת.

סיכום

טיפול נכון בכיב קרנית יחסוך לכלב/חתול כאב מיותר וסיכויי הצלחה רבים. הסיבות רבות ולכן הצורך באבחון מעמיק נחוץ מאחר והטיפול עשוי להיות שונה בכל אחד מהמקרים בהיעדר טיפול מדויק ואינטנסיבי הכיב עלול להחמיר ולהעמיק עד לכדי דלקת חריפה ביותר בעין ואף לעיוורון.